בוגרי החמ"ד בעשור בין תשנ"ד לתשס"ד

בוגרי החמ"ד בעשור האחרון תשנ"ד-תשס"ה

מגיש :רצון ישראל

ת.ז :55550552

פאלפון :0548476226

תוכן

הקדמה

המגמות המסתמנות בקרב הבוגרים

הסיבות

ההסדר

המכינות

ישיבות גבוהות

נחל חרדי

המגמות המסתמנות בקרב הבוגרות

הצעות לייעול וסיכום

נספחים : טבלאות מעקב על התפצלות הבוגרים בשנים האחרונות , תשס"ג ,תשס"ד ,תשס"ה

הקדמה

לאין נעלמים אלפי בוגרים של החמ"ד? בוגרי התיכונים מקיפים דתיים, תיכונים עיוניים, וישיבות תיכוניות?

מחד גיסא מגיע צל"ש לציבור זה שמקים כמעט כל שנה עוד ישיבות מכינות ומסגרות שונות, אע"פ שחלק מהמוסדות הקיימים לא מחזיקים מעמד משום חוסר רישום, בעיות תקציביות ועוד, בכל זאת יש כאן ניסיון לתת מענה כגון זה או אחר לבחורים שלא מוצאים את מקומם במסגרות הקיימות, חלקן חדשניות, וחלקן חיקוי של הקיימות, רק במקום אחר, ועם להט הראשוניות, אך מאידך גיסא אנו מאבדים כל שנה אלפי בחורים, להערכתי למעלה מ3000 בחורים שהולכים ישר לצבא, ואינם בנויים עדיין רוחנית לשירות הצבאי, הן בקומה האישית שלהם והן בקומה הרוחנית.

ובתוך כור ההיתוך הזה, רובם לא מתחזקים בקיום תורה ומצוות, שמצוות השירות בצבא היא חלק ממנה, אלא מתיישרים עם הזרם הרגיל פחות או יותר, ובדרך כלל בגמר השירות,ל א ניכר עליו שהוא בוגר של חינוך הממ"ד במדינת ישראל.

בכל מערכת החינוך הממ"ד במדינה יש למעלה מ-120 אלף תלמידים מתוכם מסיימים את המסגרת בי"ב למעלה מ14,000 תלמידים בנים ובנות.התלמיד עבר דרכנו 12 שנה, ואם היעד המוגדר של החמ"ד זו הליכה לישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, ומכינות קדם צבאיות, במסגרות הבנים ושירות לאומי במסגרת הבנות, הרי שההצלחה במסגרת של הבנות גדולה בהרבה מזו המקבילה של הבנים,יפורטו נתונים בהמשך.

במסגרת הבנות למעלה מ-80 אחוז הולכות לשירות לאומי בצורות שונות, מיעוט למדרשות, מיעוט לשירות צבאי + מורות חיילות, מעט לשירות לאומי דרך אגודות חילוניות. ומיעוט "להסדר בנות" קרי מדרשה + שירות צבאי או לאומי.

בקרב הבנים הנתונים שיפורטו להלן מצביעים על הצלחה נמוכה יחסית. למעלה מ-1200 בנים הולכים להסדר,800 בנים למכינות צבאיות, 400 בנים לישיבות גבוהות. כ-200 לישיבות במגזר החרדי ספרדי/אשכנזי, כ200 לעתודה אקדמית, והיתר לצבא. וזה מתוך כ6700 בנים שסיימו שנה שמינית בתשס"ג. הנוער הזה שהוא מייצג חתך של כל השכבות הסוציו אקונומיות בציבור מכל העדות ומכל הגוונים לא בא לידי ביטוי בכח האמיתי שלו, לא פוליטית ולא תורנית, כיוון שהוא מפוצל ומשוסע בכל מיני חתכים, ברמה הפוליטית, ברמה התורנית, בהשפעה שהוא נתון לה ונחשף אליה דרך התרבות הכללית, הוא לא "סגור" בתוך המגזר שלו, בתוך הלבוש השונה, אלא הוא כמו כולם, והמעבר מהחברה הדתית, לחברה הכללית, הוא לא מסובך וקל למדי תלוי באופיו של המבוגר, ובחברה שבה הוא מתרועע איתה. לצערנו, רבים וטובים מבנינו ובנותינו נמצאים במקומות אלו, רבים מדי, מבלי שנוכל לומר עשינו די, עשינו הכל כדי למנוע זאת.

ברור שכדי שהמוסדות שהוקמו יצליחו לחנך לקו שהם מתווים, צריך שגם הבית ישדר את אותה אוירה, וההורים יזדהו עם כך, אחרת נוצר מצב אבסורדי, בו התלמיד/ה לומדים ומתחנכים בקו מסוים, ואילו הבית, ו"תרבות הפנאי" שלו הם תרבות קלוקלת תוצר מערבי, שמחנכת לבליינות ונהנתנות, ועוד דברים שאין צורך לפרטם.

רק בבתים שהתלמידים קולטים את אהבת התורה, ואת יראת השמים בנשמה, שם יצליח החינוך המתאים בת"ת או בבי"ס, אך בשאר המקומות, זה רק עניין של זמן וגיל מתי הבן/הבת יגררו, "ישאבו" ל"תרבות הרחובית" לדרגותיה הראשונות.

טובה מרובה צריך להחזיק לכל אלה שמטפלים באהבה מרובה בנוער הזה, וצריך להוסיף ולעשות באהבה רבה ובאמונה חזקה, מתוך ידיעה ברורה שבידנו הדבר, וביכולתנו לשנות את הנתונים ולהכריעם לכיוון החיובי. וכל בחור/ה נוסף שילך לפי החינוך שניתן לו, זו הצלחה של 100%, כיוון שגם הבית שיקום בעתיד, יהיה בית תורני יותר, חזק יותר, נתון פחות להשפעות זרות.

המגמות בקרב הבוגרים

אני בודק את נתוני הבוגרים, השמיניות, משנת תשנ"ד, ובידי נתונים משנת תשס"ב.

בשנת תשנ"ד סיימו את החמ"ד בכתה י"ב 5700 בנים. מתוכם הלכו כ1700 בלבד לכל המגמות, קרי ישיבות הסדר, מכינות וישיבות גבוהות.

בשנת תשנ"ט סיימו את החמ"ד כ6300 בנים ומתוכם פנו רק כ1800 למגמות של ישיבות גבוהות, הסדר ומכינות. בזמן מסוים מספר הבוגרים ההולכים למכינות מתקרב מאד למספר הבוגרים שהלכו ל"הסדר".

וכאן המקום לומר, הביקורת כלפי המכינות שכביכול "לוקחת בחורים מההסדר" אין לה על מה שתסמוך בלשון המעטה, כמו שאותה טענה נאמרה בעבר גם כלפי ישיבות ההסדר, שלוקחות בחורים שיכלו להיות בישיבות החרדיות, גם היא לא נכונה. מדוע? בשנותיה הראשונות של המדינה, ההסדר נתן את המענה הנכון למאות ואלפי בחורים, שראו בשירות צבאי מצוה גדולה, וזה נכון עד היום, זו מצוה ככל המצוות, ואיני נכנס כאן לכל הפולמוס של הדור הקודם, האם לא עדיף ללמוד תורה על פני השירות הצבאי כי זו כמו השאלה ואם לא עדיף ללמוד תורה ולא להניח תפילין, ועיין חת"ס בתשובותיו על אתרוג הכושי סוכה דל ל"ג ביחס ליישוב ארץ ישראל, שכמו שלא שייך לומר שלא אניח תפילין כי אני לומד תורה, כך לא שייך לומר לא איישב את א"י כי אני לומד תורה. (בחלק מהספרים דבריו צונזרו, כיון לא התאימו לדעתם של כמה "אנשים קטנים"). אותו דבר ביחס למכינות, אפי' אם מספרית חלק מהבחורים שפונים למכינות, היו מגיעים להסדר, במידה ולא היתה מכינה הרי זה אחוז קטן, ורובם מבחירה חופשית שלהם, לא היו הולכים לישיבת הסדר, אלא מתגייסים, מתוך ברירת מחדל, כיון שללכת לישיבה זה לא "החלום" שלו בסוף השמינית. כך שצריך להחזיק טובה מרובה למכינות על כך שהן נותנות לבחור לסיים את השמינית את האפשרות ללמוד שנה נוספת. להכין את עצמו לצבא ולחיים, ורבים מהם ממשיכים שנה שניה במכינה, וחלקם עוברים להסדר ולגבוהות, וכבר היו דברים מעולם במספרים לא קטנים, כך שמגיע ישר כח גדול לאלה שמוצאים נתיבות לליבם של הבחורים האלה. מאידך יש למכינות הרבה ה לשפר. כדי לתקן את "הרושם" המעוות החלקי שנוצר כלפי "מכיני סטים" שהם כאילו לא רציניים וכו'. וכבר כתב על כך הרב אבינר שליט"א, והתייחס לכך גם הרב אלי סדן במאמר תגובה. בשנת תשס"ב סיימו את השמינית למעלה מ13 אלף בנים ובנות ומתוכם הלכו לישיבות הסדר כ1200, בהחלט גידול ניכר, למסלול השילוב של הקיבוץ הדתי עוד כ100. למכינות קדם צבאיות כ800 לישיבות גבוהות כ400, לעתודה אקדמית כ200, ולישיבות במגזר החרדי כ200.

ניכרת ומסתמנות מגמה קלה של עליה בהליכה למסלולים של ישיבה גבוהה, הסדר ומכינות, אך זה לא מספיק, בידינו ובאפשרותנו להביא לידי כך, שהרבה הרבה יותר ילכו למגמות אלו. אם נעבוד נכון וממוקד, וניתן אמון בתלמידים, נכבד אותם, נאהב אותם, ונחנך אותם כפי שראוי ונכון לעשות בדור שלנו.

בשנת תשס"ג סיימו כ13,490 בנים ובנות את השמינית, מתוכם כ6700 בנים, ומתוך זה-2100 בוגרי ישיבות תיכוניות, והיתר תיכונים דתיים, ותיכונים מקיפים דתיים. מתוך זה הלכו כ1250 להסדר, למעלה מ400 לישיבות גבוהות, כ800 למכינות, כשלעתודה האקדמית כמו למגזר החרדי הולכים כ200+ בחורים, לכל אחד.

הסיבות הגלויות למגמה החיובית הזו, הם לענ"ד שני פרויקטים ארציים שמופעלים ברחבי הארץ. האחד של קרן וולפסון, פרויקט החונכות, השני הפרויקט שפועל בעיקר בקרב התיכונים, והוא פרויקט "מעגלים" מאז שנת תשמ"ט.

פרויקט החונכות בעיקר בישיבות תורניות, יוצר מפגש בין אברכים מישיבות שונות, לבחורים בישיבה התיכונית, אם בסדרי ערב או במשך היום בצורות שונו. הבחורים לומדים עם האברכים משוחחים עמם, להבדיל מהר"ם שהוא הסמכות החינוכית, האברך כאן הדמות ה"חברית" שמבוגר מהבחור בסה"כ בכמה שנים, קרוב לעולמו, רק לפני מספר שנים גם הוא היה בשמינית, והתוצאות ניכרות היטב בשטח, והייתי ממליץ בחום רב, לכל מוסד להצטרף לפרויקט זה.

הפרויקט של מעגלים פונה בעיקר לתיכונים, שם המפגש בין החונך לבחור אינו במסגרת ה"סדר", כי בד"כ אין "סדר" בתיכונים אך אחת לשבוע/שבועיים, נפגש החונך עם הכיתה ומשוחח עימם ישירות על נושא ההמשך שלהם בדרכם אחרי השמינית, גם זה נותן את אותותיו בשטח. וכפי שאמר הרב קוק זצ"ל, "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" צריך להוסיף מה שיותר בבתי הספר את הפעילויות האלה, בנוסף למה שעושה הצוות החינוכי של בית הספר כחלק משגרת החינוך שלו.

בקיץ האחרון פנה אלי מחנך שעסק בנושא המשך הבוגרים, בתיכון טוב בירושלים, ואמר לי שהוא רואה ברכה בפעילות של האברכים, והוא רוצה להרחיב את המסגרת כדי שעוד תלמידים יזכו לפעילות הזו שעושים האברכים.

מסגרת ההסדר

זו המסגרת שבמוצהר היא המסגרת שאליהם מכוונים את הבוגרים. אם לפני כ25 שנה היו 200 בחורים במחזור גיוס של בני ישיבות, הרי היום זה גדל והגיע למימדים מרשימים, מחד הצבא מקצץ בכח אדם, ומאידך ההסדר גדל עד מצב שיתכן והצבא לא יוכל לקלוט את כל המתגייסים ב"מסגרת ההסדר" על כל המשתמע מכך. זה ציבור של בחורים איכותי ביותר, מבוקש ע"י רבים ממפקדי יחידות הצבא, וכיום מעט כל היחידות פתוחות בפניו. חדור מוטיבציה, ומאמין גדול בתקומת ישראל על אדמתו, בתהליך גאולתו, ובכל מה שמתהווה ומתרקם בארץ ישראל במשך השנים הללו.

בעשור האחרון קמו ישיבות הסדר שונות, מעבר ל4 הישיבות הותיקות ביותר. כרם ביבנה הוקמה בחשון תשי"ד. אחריה הוקמו ישיבת הכותל, שעלבים ואלון שבות שבגוש עציון. מדובר כיום על כ40 ישיבות הסדר כן ירבו, שקולטות כ1200 בחורים בשנה ראשונה. ישיבת עתניאל קולטת למעלה מ85 בחורים בשנה א' שנה אחרי שנה.

לענ"ד אם ישיבות ההסדר יוכלו לתת מענה אמיתי ונכון לבוגרי שמינית, "מעין" מה שניתן במכינות, מבלי להפוך למכינה קדם צבאית, יש כאן רווח כפול, גם של הבחורים, וגם של הישיבות. הרבה בחורים מתלבטים במשך השמינית על המשך דרכם. רבים אינם יודעים מה ההבדל בין ישיבו כזו לאחרת. וקשה עליהם ההחלטה, גם כשכבר החליטו ללכת לישיבה, לאן ללכת, למה עדיף אם בכלל ישיבה גבוהה, הו לעשות מסלול של "גבוהה בהסדר", לאמור אני הולך ללמוד שלא על מנת להתגייס עוד שנה, אלא אלמד שנה שנתיים, או שנתיים וחצי כפי שמקובל בישיבת מצפה רמון, ואח"כ אתגייס.

גם ה"חיזור" של ראשי הישיבות / המכינות אחרי תלמידים בשמינית, לעיתים יוצא מכלל הטעם הטוב, גם לרבנים שמגיעים, וגם מצד התלמידים שצריכים לבוא ולשמוע את הדוברים, לעיתים רק כדי לא לבייש את מי שבא לכאן. ולצערי יש מוסדות שהבוגרים שלהם מאד "מחוזרים" לעומת תיכונים דתיים ומקיפים, שאליהם פחות מגיעים, ו"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" עניים או בגשמיות או ברוחניות.

תופעה חדשה שמתחילה להסתמן זו הקמת מכינה ליד הישיבה והיא מצליחה, ומן הראוי לחשוב כיצד להקים מכינה גם ליד ישיבות גבוהות כדי לתת לבחורים את היכולת להגיע לישיבות גבוהות, גם לכאלה שמבחינתם פסיכולוגית ישיבה גבוהה בכלל לא מתאים לו.

בוגרי ההסדר בד"כ מקימים בתים תורניים לתפארת, חלקם ממשיכים בישיבות גבוהות, אחרי סיום ההסדר, והם לברכה בקרב הארץ, בכל תחום שיפנו, אם לרבנות, אם לאקדמיה/מדע, ואם להיות "בעל בית" יהודי שורשי שקובע עיתים לתורה, וניכר בו שהתורה מנתבת את דרכו במעגלי החיים, ואכמ"ל.

המכינות

גם הן הוקמו מתוך רצון לתת מענה אמיתי ונכות לבחורים רבים, ובגדול, הן מצליחות ביעד שהציבו לעצמן. החל מהמכינה הראשונה שייסד הרב אלי סדן ב"עלי" בשנת תשמ"ח, דרך המכינות בעצמונה, בקשת וביתיר, וכיום יש למעלה מ15 מכינות ברחבי הארץ, בסגנונות שונים, ונותנות מענה לכ800 בוגרים וזה יפה מאד. צריך לזכור שיש מכינות שמבקשים להתקבל אליהן מאות בוגרי שמינית בין 400 ל600 בוגרים בכל שנה שמנסים להתקבל למכינות כמו עלי ועצמונה, ורק כ120 מתקבלים, והיתר פונים למכינה אחרת, או לישיבה, והרוב שלא מתקבל מתגייס לצבא. חשוב לציין שמבחינת הצבא, מספר הבחורים המאושר למסלול מכינות הוא כ600, וכל היתר הם על תקן של "תורתו אומנותו". צריך גם לזכור שרבים לומדים לא רק שנה אחת, אלא עשרות ממשיכים ללמוד שנה שניה, ואף ממשיכים להסדר או לישיבה גבוהה.

ועוד דבר, רבים מ"בוגרי המכינה" בגמר השירות האיכותי בצה"ל, חוזרים לישיבה גבוהה, או לכולל ליד המכינה כמו בעלי וכו', כך שברור שהברכה במכינות ניכרת לעין. ואכמ"ל.

הדבר הבולט במכינה שבשונה מישיבת הסדר, שם בישיבה מתחנכים בדרך כלל לכך שהתורה היא הערך העליון שבחיינו, וממנה יוארו כל אפיקי החיים, במכינה הדמות האידיאלית, היא "יואב על הצבא", קרי טיפוח הערך של הצבא. פיקוד, אחריות והנהגה, ערך נכון כשלעצמו, שעד כמה שהוא נצרך לנו בדור התקומה, שאנו נלחמים על תקומת עמנו בארצנו, ו"מלחמות ה' נלחמנו", הערך הגבוה יותר הוא בן ישי בראש. הקומה העליונה היא הקומה הרוחנית. על כל פנים במשימה הזו ודאי המכינות מצליחות, רבים ביותר מספר הקצינים שיצאו מהמכינות, והם מטפסים למעלה צפוף. (מצטיין בוגר קורס טייס, בוגר מכינה ועוד) עד שעוד מספר שנים נראה שהלשכה במטכ"ל תהיה מורכבת ברובה מאנשים עם כיפות לראשם.

הישיבות הגבוהות

גם בתחום זה ברוך ה', חל גידול ניכר במספר הבוגרים שהולכים לישיבות גבוהות, המודעות והאהבה לתורה ולתלמידי חכמים שמלמדים את ''דבר ה' " זו אגדה, כלשון הירושלמי, הולכת וגדלה ומתרחבת, הצימאון גדול.

אם בעבר היתה קיימת רק ישיבת מרכז הרב כשייבה גבוהה, ולפני כ30 שנה מי שרצה ללמוד בישיבה גבוהה, ולא הלך למרכז הרב פנה לישיבות המגזר החרדי פוניבז', חברון, מיר, סלבודקה, פורת יוסף, או לישיבות שהיו בנויות הרבה על תיכוניסטים, כגון עזתה, כפר חסידים ועוד, הרי שהיום כמעט חלה מהפכה בתחום זה. הישיבות גדלו והתרחבו, הוקמו ישיבות רבות, ש"הישיבה המרכזית העולמית" מהוה עבורן מודל ומכוחה ומכח כוחה הוקמו ישיבות שונות בסגנונות שונים עם נטייה ללימודי חסידות ועוד. גם האילן גדל וענפיו מרובים, וכל זה משפיע לטובה ולברכה על כלל ישראל בכל הרבדים החברתיים. קמים בתים תורניים מאד. בתי ספר, גנים, ישובים שלמים שהמרכיב האנושי שלהם, רובו בוגרי ישיבות, על כל המשתמע מכך על כל תחומי החיים. כיום מדובר על כ400 בוגרים שממשיכים בסוף י"ב לישיבות מבוגרות, זה חוץ מכ200 שמגיעים לישיבות במגזר החרדי.

לענ"ד אפשר לגרום לכך שלפחות 1/10 מהבוגרים ויותר יגיעו לישיבות גבוהות. זה נחוץ לעולם התורה ולעם ישראל כולו. כמי שמכיר את מפת הנתונים, זה תלוי גם במיקוד נכון של העבודה עם בוגרי השמינית. וזה יגרום לבוגרים אלו ללמוד בישיבות גבוהות. וזה דורש כמובן גם שיתוף פעולה מצד הישיבות הקולטות, לעודד את הרצון להסתופף בלימוד תורה. לעזור להם בהתלבטות שלהם, ולתת להם את הדרוש, כדי שירצו, מתוך בחירה ורצון חופשי שלהם, להגיע לישיבה גבוהה מתוך ערך חיובי ברור למקומו של השירות הצבאי, כל אחד בעיתו ובזמנו.

נחל חרדי

מגמה זו מתפתחת בשנים האחרונות בעקבות "ועדת טל" במקור היא היתה אמורה לתת מענה לציבור החרדי, בפועל עיקר כח האדם המגיע לשם הוא מבני הישיבות הגבוהות/ההסדר שמעדיפים את השירות שם על פני שירות במסגרת ההסדר מסיבות שנות.

הסדר מרכז

מספר קטן של בחורים בעיקר מישיבות גבוהות ממשיכים ללמוד כ10 שנים, ועושים מסלול מקוצר של שירות צבאי, כמו שעושים כל החיילים מכלל האוכלוסיה שמתגייסים בשלב ב'.

הצבא

לשם הולכים כיום רוב הבוגרים של החמ"ד, בעיקר מהתיכונים הדתיים, והמקיפים, צריך לזכור שגם בקרב 2100 בוגרי ישיבות תיכוניות לא כולם הולכים לישיבות גבוהות / הסדר / מכינות.

אצל רבים מהם גם בבית וגם בתיכון הרמה התורנית לא גבוהה, ולחלקם הכיפה ירדה (אם זה מהווה מדד כלשהו) עוד לפני השירות, ונכון שהם באים מבתים מסורתיים, אך לנ"ד זה לא תירוץ מבחינת המערכת. כיוון שהוא היה תחת ידינו 12 שנה, וזה לא דבר של מה בכך.

מנסיוני כרב בי"ס של תיכון מקיף שנתיים, תיכון מעורב שהיו בו כאלה שמוגדרים דתיים מסורתיים ואפילו פחות מזה, כשדיברתי פעם ראשונה על ללכת לישיבת הסדר / מכינה, זה היה מוכר להם, שמעו על זה, אך לא קיים בעולם האפשרויות שהם בכלל שואפים ורוצים ללכת אליו. ובשנה שנייה הגיעו אליהם אנשי מכינה וישיבה, ושוחחו עימם , וכבר הבורות וחוסר הידע נעלמו. יש יותר ידיעה, נוצר קשר, זה לא משהו זר אליהם, זה רלוונטי לגביהם, ויש סיפורים רבים על המון בחורי שהגיעו מהמקיף למכינות והלאה וכל סיפור כזה הוא הצלחה של 100 אחוזים, לא פחות.

כאן צריכה להיעשות עיקר העבודה על ידי פעילות בשביעית ובשמינית שתביא את הבחורים הלאו לישיבות ולמכינות. ה"שבוע ישיבה" צריך להיות בהתאם לבחורים. צריך גם שיווק נכון, (לא אגרסיבי) שיגרום להם לבוא לישיבות ולמכינות, ללמוד, לבנות את קומתם האישים והרוחנית, וכך ישמרו על צביונם הדתי לאורך כל השירות הצבאי.

המגמות בקרב הבוגרות

שירות לאומי

שניתן כמענה להתגייסות הבנות לצה"ל, מהווה כבר שנים רבות יעד עיקרי לרוב הבנות שמסיימות את האולפנות והתיכונים הדתיים. בזה לא נשתנה רבות. ואיני נכנס כאן לשאלה ההלכתית, דובר בכך רבות לכאן ולכאן. אולם מאידך תחומי השירות התרחבו, לטוב ולמוטב, השירות הלאומי שולח למקומות רבים, כך שלפעמים מתעוררת הבעיה מראשיתה, גם למי שהחליטה ששירות לאומי זו המסגרת שבה היא תתרום למדינה ולחברה, אם שנה ואם שנתיים, הרי שהמקומות חלקם בעיתיים מאד, כגון בתי חולים, למעט "שערי צדק" שבנות שירו לאומי עובדות עם צוות בית החולים, כדבר קבוע, ולא תמיד צוות הרופאים או אחרים מודעים למוסריות של הבת הדתית, או בשירות בתי הסוהר או המשטרה. שם זה כמעט כמו בצבא, ואותם מגבלות הלכתיות ששומרות על כבוד הבת ובגינן היא לא התגייסה, כאן זה חוזר בדלת האחורית. זה נכון שיש הכוונה של בנות למשטרה ולשב"ס, רק של כאלה שבלי זה היו הולכות לצבא, בנות "למען", אבל גם בתחומים אחרים כגון בתי ספר, בתי אבות, קופ"ח ועוד, צריך לעשות הכל כדי שהשירות הלאומי יהיה טוב,יעיל ועונה לגדרי ההלכה.
היתרון בשירות לאומי למסגרותיו השונות, שהבנות נמצאות במסגרת, שומעות שיעורי תורה, בונות ונבנות אישית רוחנית.מעט בנות, כ400 בנות מתוך למעלה מ7000 בנות הולכות ישר למדרשות. כ5000 הולכות לשירות לאומי. קיימת מגמה חדשה של שילוב לימודים + שירות, מגמה שמתפתחת בשנים האחרונות מעין "הסדר" לבנות.

המדרשות

כיום ענף המדרשות לבנות הולך וגדל. בנות רבות רוצות להעשיר את עולמן הרוחני, והן לומדות ומתקדמות. חלק מהמדרשות דורשות מהבאות להתקבל בשעריהן שירות לאומי, חלקן לא. המשותף להן שהן מציעות לבנות לימודים תורניים ברמה גבוה, על ידי תלמידי חכמים מהשורה הראשונה.

כל זה תורם אח"כ לבניית בית יותר תורני. (ואיני נכנס כאן לעניין של ריבוי הפנויים והפנויות במגזר הזה, שזו בעיה כואבת במיוחד, שלעיתים נובעת מרצונה של הבת לבחור מישהו יותר תורני וכד')

-קיימת גם תופעה של בוגרות שהולכות בדווקא לשירות צבאי. אך זו לא הדרך, תמיד יש חריגים. [ואני מכיר מקרה של בחור ששירת בהסדר, והתחתן עם הפקידה הפלוגתית שהיתה בחורה דתית והיום הוא משגיח בישיבה]

-מתפתחת גם מגמה של הליכה לשירות לאומי דרך מסגרת חילונית כמו "שולמית", יש בנות שרוצות תחומים מסוימים, שאינן יכולות לקבל דרך האגודות: בת עמי, האגודה להתנדבות, עמינדב וכד' ולכן הן פונות ל"שולמית".

-יש מגמה של הורים שרוצים שהבנות תתגייסנה בדווקא. זה בודאי לא מקבל עידוד מהנהגת החמ"ד.

סיכום

הנוער הזה של בוגרי החמ"ד הם מיטב הבנים והבנות של החברה הישראלית. הם קו פרשת המים בחברה. מספרם מועט יחסית, 14 אלף לעומת 65 אלף בוגרים בחינוך הכללי, אך תרומתם ניכרת ובולטת בכל תחומי החיים.

על פי השמועה כ4000 בחורים מתחילים באלול תשס"ד ישיבה גבוהה במגזר החרדי, דהיינו שיעור א' בישיבה גבוהה, כן ירבו.בקרב בוגרינו בוגרי החמ"ד זה מספר שניתן להגיע אליו ואפילו יותר. נדרשת עבודה נכונה, מדד הערכות הנהגת החמ"ד,לדרוש ולאכוף על בתי הספר להציג תכנית עבודה וליישמה. תכנית שתדרוש מההנהלה תשובה לשאלה: "מה אני כמוסד מחנך בכיתות י' י"א י"א כדי לגרום לכך שהבוגרים ילכו למגמות אלו" תכנית תלת שנתית.

צריך שהתיכונים, העיוניים והמקיפים, יעשו יותר למען הענין הזה. הבגרות חשובה, אך גם האישיות של הבחורים וחייהם העתידיים חשובים לא פחות.

ב) המסגרות שקולטות צריכות לעשות יותר למען זה, אם זה הישיבות ב"שבוע ישיבה" או המכינה.

צריך לזכור שלעתודה הולכים כ1000 בחורים בסה"כ מכל זרמי החינוך. גם הכללי וגם הדתי. וכ-200 ויותר מגיעים מהחמ"ד. גם לכך יש לתת את הדעת, לא לאבד אותם. לפעמים פרויקטים יוקרתיים עתירי ידע וממון דורשים דווקא בחורים מתוך המסגרות של החמ"ד, והם מצליחים ומתקדמים יפה מאד שם. כגון פרוייקט "תלפיות" ועוד.

ג)רצוי להקים מכינות ליד הישיבות הגבוהות/הסדר. מעין מה שכבר קיים בשדרות ובשעלבים ושם זה מצליח. צריך לתת את הדעת על המסלול הזה של מכינה לישיבה, מסגרת שתקלוט בחורים שעבורם "ישיבה" זה לא נשמע מתאים, והם רחוקים מהמושג של "ישיבה" אך רוצים לבנות את אישיותם, את העולם הרוחני שלהם באמונה ובתחומי חיים נוספים. לענ"ד זה יכול לתת מענה למאות בחורים שמתלבטים בין מכינה לישיבת הסדר, ואם ניתן את המענה הזה במסגרת ישיבה נקל גם על הלחץ שקיים על מכינות מסוימות, מדובר על מכינות מסוימות שנרשמים אליהם בין 400 ל600 בחורים, ומתקבלים רק כ120 בחורים. אם בישיבות ההסדר/הגבוהות יתנו את המענה שהמכינה נותנת, ננחל הצלחה מרובה. הייתי רוצה לראות מצב בו כ500 בחורים יתדפקו על דלתות הישיבה. ישיבת ההסדר שמקבלת את המחזור הגדול ביותר כבר שנתיים היא "עתניאל" הבה שיעור א' מונה למעלה מ85 בחורים כ"י לאורך שתי השנים הקודמות. השנה תשס"ה ישיבת "כרם ביבנה" עם 87 תלמידים ואחריה "עתניאל" עם 84.

שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים לעיצוב אישיותו של הבוגר או הבוגרת במסגרת החמ"ד, יגרום לרוב הבוגרים להמשיך במגמות ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, מכינות קדם צבאיות, שירות צבאי, ולבוגרות שירות לאומי, שזה ייעודו של החמ"ד.

מקורות המידע של העבודה-

העבודה מורכבת משני חלקים:

א. טכני, איסוף נתונים.

ב. ניתוח הנתונים, אור ההיכרות עם השטח. מאות שיחות שניהלתי עם בחורים. שמיניסטים ב"נתיב מאיר" בישל"צ, שיחות עם ר"מים, בישיבות תיכוניות, בישיבות הסדר, בגבוהות ובמכינות. וכן שיחות עם ראשי ישיבות ומכינות.

ביום ג' כח" אלול שוחחתי עם פרופ' כרמי הורביץ בעניין זה, והוא סיפר לי על בנו שלמד בבית אל ובשביעית רצה לעזוב את הישיבה ועשה אקסטרני, אך הבטיח שילך למכינה, הוא הלך למכינה של הרב זאב שרון במעלה אפרים ותוך שנה השתנה מהקצה לקצה. "מה שעושות המכינות זה לא ייאמן"!
עמנואל טרבלסי בוגר תשנ"ה קריית הרצוג, בני ברק, סיימו 40 חבר'ה – 3 גבוהה, 8 הסדר וכל השאר צבא.
אוהד יונגר בוגר תשנ"ה "נתיב מאיר" 120 בחורים – 10 לגבוהות 10 לצבא 20 למכינות והשאר הסדר ועתודה.
נפגשתי עם הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א, פעם שניה בנושא זה. ביום ד', ה' חשון תשס"ה, הוא ביקש לדעת מדוע יש הבדלים בין המספרים של הבחורים שהולכים לישיבות מסוימות? האם הר"מים אכן מתאימים? האם זה לא הפקר שכל אחד מקים ישיבה ולוקח ר"מים?
הוא טוען שאני המומחה לזה ואני צריך לדעת ולשאול ולברר וצריך שאנשים יעזרו לי במלאכה הזו, כיוון שזה קשור ישירות לעתיד של עולם התורה. להבין מה קורה, למה הולכים או לא הולכים לישיבות הגבוהות וכד'.
הרב מן – "אור עציון" – שיעור ב' שלנו(בשנת תשנ"ה) רובו מתיכונים מקיפים (ולא מישיבות תיכוניות)
ר' יעקב וייס – ר"מ בתיכון "מדעי רעננה". סיימו 60 בוגרים בשנת תשס"ד, 30% הסדר, 45% מכינות, 25% צבא.
נתנאל אביבי- מנהל פרוייקט "הזולה" במרכז השיראלי קרן היסוד 22 ירושלים.
ישנה נשירה של תלמידים בין ט' לי"ב כל שנה 4.9% לגמרי מהמערכת, נכון ל2003 – 2765 ילדים יצאו מהמערכת. בפרוייקט הזולה זה עולה כל שנה, ב2002 היה 4.7%.
לפי נתוני הלמ"ס במעבר בין 2001 ל2002 עזבו את מערכת החינוך:
4.5% בממלכתי
4.8% במגזר הממ"ד
7.7% במגזר החרדי
8.7% אצל העולים
ו9.8 אצל הערבים.

פגישות שקיימתי עם רבנים/ מפקחים/ מחנכים-

בקיץ תשס"ב נפגשתי עם מר שמואל בורקש ועם הרב שמעון אדלר. הצגתי את הנתונים וביקשתי עזרה בגיוס בחורים שיעבדו על התלמידים בשביעית ובשמינית כדי לכוון אותם למקומות של הסדר ומכינות, נאמר לי שכבר פרויקט "מעגלים" עובד בתיכונים. וצריך לאחד כוחות ולראות שלא תהיה חפיפה מיותרת.
בקיץ תשס"ב היתה לי שעת שידור בערוץ 7 לנושא הזה. כמו כן נפגשתי שוב עם מר בורקש.
בקיץ תשס"ג היתה לי שעת שידור נוספת בערוץ 7, ביום הלוויה של הרב הורביץ זצ"ל
בחורף תשס"ד נפגשתי עם הרב שפירא שליט"א והוא ישב חצי שעה על הנושא ושאל ובירר, לאן הולכים הבוגרים, והוא בירכני שאצליח בעבודה הזה שהיא חשובה ביותר.
נפגשתי בחורף תשס"ד עם הרב רוזנר וביקשתי שיאפשר לי להפעיל עוד עשרות אברכים, באיזור ירושלים, בתיכון "הימלפארב" ב"אור תורה סטון" ב"אורט ספאניאן" ועוד.. ואמר לי שאין יכולת לתקצב ועוד..
נפגשתי עם אלימלך לנדנר, ועם ר' צבי גלאט בבית מאיר, במרכז לחינוך דתי, ובמרכז ישיבות בני עקיבא עם הנתונים, ועם הרב ברון מאיגוד ישיבות ההסדר.
נפגשתי עם הרב וישליצקי לשיחה ארוכה על זה בתחילת שנת תשס"ד, אך לא יצא מזה שיתוף פעולה עדיין.
נפגשתי בשנית עם הרב שפירא לשעה שלמה, בתחילת חורף תשס"ה בחודש חשוון. הרב התעניין בנתונים, ואמר שזה חשוב ביותר לדעת ולהבין את התהליך, ושאל מי ממנה את הר"מים בישיבות ההסדר? ועוד פרטים. ודרש שאני אברר את הנתונים עד הסוף ואדע לתת תשובות והסברים, לכל הדברים.
נפגשתי בתחילת חודש כסלו תשס"ה עם הרב אליהו שליט"א ל1/2 שעה על הנושא, הוא אמר שהוא בעד זה שיוקמו ישיבות בכל מיני מקומות ואין לחשוש שזה יהיה על חשבון אחרים, העיקר שבמקום זה זקוקים לישיבה.
נפגשתי עם הרב אלון, הוא גם כן בעד הרעיון של מכינה ליד הישיבה, אולי כבר בשנת תשס"ז זה יהיה ב"ישיבת הכותל".
נתי בן שימול לומד הכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה בבית שמש, לדעתו יש מאות שאחרי שמינית יוצאים לחיים, ללא שירות צבאי, ולא ישיבה. אלא יוצאים לעבוד. הוא בוגר מרכז נוער קרית מנחם בתשס"ב, וגם המגזר שלו, מי שהתגייס לא גמר שירות, אלא אחרי כמה חודשים עזב את השירות.
ליבמן עמיאל- התגייס באוגוסט 2004 לנח"ל החרדי, התגייסו 130 חבר'ה. מחזור לפניו של צחי יונתן ומוטי חזיזה-התגייסו 80. במחזור הקרוב מרץ 2005 מתגייס איתמר חברוני עם 100 בחורים.
נפגשתי עם בנצי נמט ראש מנח"י בירושלים בה' כסלו תשס"ו לראות איך ניתן לקדם את המגמות החיוביות.

עדכון נתונים

נכון להיום תשע"ג הולכים למעלה מ1700 בחורים לישיבות הסדר, למעלה מ1000 בחורים למכינות קד"צ. וכ500 בחורים לישיבות גבוהות.

בקרב הבוגרות מסתמנת מגמה של עליה בגיוס לצבא. מ900-1100 לכמעט 1500 בנות.

כ65 ישיבות הסדר,כ20 ישיבות גבוהות,למעלה מ20 מכינות קדם צבאיות במגזר הדתי ויותר מ20 במגזר הכללי.

עדכונים